פסק-דין בתיק ת"ק 002599/04

הרקע :

בתיק זה ניתן פסק דין חלקי ביום 20.4.04 על ידי כבוד השופטת חנה פלינר, לזכותו של התובע, לאחר שלא היתה מחלוקת בין התובע לנתבעים, לא באשר לאחריות לתאונה שארעה ביום 31.10.03, ושבעקבותיה ניזוק רכבו של התובע, ואף לא בקשר לגובה הנזק. המחלוקת היחידה היתה במישור היחסים בין הנתבעת 2 לנתבעת 3, בשאלה האם קיים כיסוי ביטוחי לאירוע. כך, חוייבה הנתבעת 2, מוניות הזאר בע"מ (להלן - הזאר) לשלם לתובע את סכום התביעה, בסך 6,991 ש"ח צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 1.2.04 ועד התשלום המלא בפועל, ושאלת הכיסוי הביטוחי נשארה פתוחה.

הענין היחיד העומד להכרעה בפני הינו שאלת קיומו או אי קיומו של כיסוי ביטוחי להזאר, על ידי הנתבעת 3, שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן - שירביט).

להזאר מספר גדול של מוניות, בהן המונית שהיתה מעורבת בתאונה נושא התביעה דנן, ואת ביטוחיה ביצעה באמצעות סוכנות "שלינגר". גם חוזה הביטוח שבמחלוקת טופל, עבור הזאר, על ידי סוכן מסוכנות זו.

טענות הצדדים :

שירביט טוענת, כי לרכב של הזאר, שהיה מעורב בתאונה, לא היה ביטוח מקיף או צד ג במועד התאונה (31.10.03). לטענתה, הביטוח עבור מונית זו החל ביום 11.11.03, לאחר מועד התאונה.

בדיון הראשון בבית המשפט טענה הזאר, שהיא ביצעה ביטוח חובה ביום 24.9.03, בחברת הכשרת הישוב (תעודת ביטוח החובה הוצגה לבית המשפט וסומנה נ/1 בדיון מיום 6.6.04), ובאותו יום נעשה גם הביטוח המקיף אצל שירביט.

בהמשך הסתבר, כי הסוכן אלי פלדמן (להלן - הסוכן), שעבד במועד הרלוונטי בסוכנות "שלינגר", נתן הצעת ביטוח עבור הזאר ביום 18.9.03. באותו מועד היתה הצעת ביטוח בלבד. היות שהסוכן רצה עבור הזאר שתי הנחות (הן בשל "העדר תביעות" והן בשל התקנת איתורן ברכב), בעוד שירביט נוהגת לאשר הנחה אחת בלבד, המשיך הסוכן להשתדל אצל שירביט למען הזאר, וביום 3.10.03 שוב הוחלפו בין הסוכן לשירביט תכתובות בדאר אלקטרוני (התכתובות בין הסוכן אלי פלדמן לאיריס אברהמי משירביט, מהימים 18.9.03 ו-3.10.03 הוגשו בתוך אסופה וסומנו נ/3 מיום 6.6.04). גם במועד זה עדיין לא אושר כפל ההנחות.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התשלום בגין הביטוח נעשה לאחר מועד התאונה ( ת/1 מיום 15.8.04), אלא שהזאר טוענת שאין בכך כדי ללמד על מועד כניסת הפוליסה לתוקף, שכן תמיד נהגה לשלם אחרי כניסת הפוליסה לתוקף (כאשר היתה מבוטחת בחברות אחרות), וכי למועד התשלום אין כל נפקות. נציג הזאר טען בדיון ביום 15.8.04, שזו לא הפעם הראשונה בה הוא עושה ביטוח בשירביט ותמיד נהג באותה צורה: היה פונה טלפונית לסוכן, זה היה דואג לביצוע הביטוח והוא, הבעלים של הזאר, היה ניגש לחברת הביטוח כעבור זמן מה ומשלם. לטענתו כך נהג תמיד ואף פעם לא היתה עם זה בעיה.

עוד טוענת הזאר, כי אפילו ביקשה שירביט לבטל את הפוליסה בשל אי תשלומה, הרי שעל פי חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, סעיף 15(א), רשאי המבטח, אם לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם, להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים.

אין מחלוקת בין הצדדים, ש הפוליסה הופקה במועד מאוחר לתאונה, אך הזאר טוענת, כי כבר במועד מוקדם יותר הוסכם על ביצוע הביטוח, וביטוח כזה היה בתוקף במועד התאונה, על אף העדרה של פוליסה. לחיזוק הביאה את תצהירו של הסוכן, אלי פלדמן, שאף העיד בבית המשפט. הוא טען שתנאי התשלום היו לבסוף תמיד לפי בקשת הסוכנות ומכאן שניתן היה להניח שהבקשה להנחות תאושר ולכן כבר במועד הטיוטא היה ביטוח בתוקף.

טוענת שירביט, שעל פי נהלי העבודה שלה, פוליסה לא מונפקת עד שמתקבל תשלום מהמבוטח וכמובן שעד אז - אין גם כיסוי ביטוחי. לטענתה, אם לא נמסר מספר של כרטיס אשראי, או ניתנת הוראת קבע, או - לעיתים רחוקות - נמסרים צ'קים, אין מנפיקים פוליסה. יתר על כן, טוענת שירביט, אין לסוכן סמכות לאשר כיסוי ביטוחי רטרואקטיבי. איריס אברהמי, מנהלת מחלקת סוכנים בשירביט, שהעידה אף היא בבית המשפט ציינה, שיש חברות ביטוח שאינן עומדות על התנאי של תשלום בפועל, ולכן יש סוכנים שמעדיפים לעבוד עם חברות אחרות, אך בשירביט אין חריגות מתנאי זה. לחיזוק דבריה המציאה העדה לבית המשפט את ההסכם עם סוכנות "שלינגר", שסומן נ/2 מיום 15.8.04, שם נאמר במפורש לענין "הצעות", שכל הצעה תכלול (בין השאר) "הצעה חתומה ע"י הלקוח + פרטי כרטיס אשראי של המבוטח + ...", ולענין "אמצעי תשלום", שהתשלום יעשה ישירות על ידי המבוטחים לשירביט באמצעות כרטיס אשראי של הלקוח בלבד.

לענין טענת הזאר שהיתה כבר טיוטא וזו מהווה, למעשה, פוליסה, טוענת שירביט שלא היתה טיוטא כזו, אך אפילו היתה - הרי שעל גבי הטיוטות המונפקות כתוב במפורש, כי "מסמך זה אינו מהווה פוליסה או אישור לכסוי ביטוחי או עדות לקיומו של של חוזה ביטוח" ( נ/3 מיום 15.8.04).

בתמיכה לטענתה שהיה חוזה ביטוח במועד התאונה, מוסיפה הזאר וטוענת עוד, שלאחר התאונה הופנתה למוסך הסדר, וכי שילמה למוסך רק את ההשתתפות העצמית שלה (שיק שסומן נ/2 מיום 20.4.04). טוענת שירביט בתשובה, שאין כל קשר בין הסכום ששילמה הזאר למוסך כעולה מהשיק, לבין סכום ההשתתפות העצמית.

הכרעה :

לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבתיק, לרבות העדויות, ושמעתי את הצדדים אני מגיעה לכלל מסקנה שבמועד התאונה נושא תביעה זו לא היה להזאר כיסוי ביטוחי אצל שירביט . קיבלתי את דברי נציגת שירביט, כי בחברת שירביט התשלום בגין הפוליסה הוא תנאי לכניסתה לתוקף, לפניו אין כיסוי ביטוחי. לא ראיתי שהיו בין הצדדים טיוטות שהבשילו להסכם במועד שקדם לתאונה, ולחיזוק מסקנתי ראיתי גם את עדותו של העד מטעם הזאר, הסוכן מר אלי פלדמן, שאמר בדיון ביום 6.6.04 בתשובה לשאלת בית המשפט, ש נכון שביום 11.11.03 (לאחר מועד התאונה) אמר למנהלה של הזאר שאין לו ביטוח (עמ' 2, שורה 26 לפרוטוקול הדיון).

לענין טענת הזאר המסתמכת על סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח: טענה זו דינה להדחות. סעיף זה מתייחס לפיגור בתשלום בפוליסה קיימת, ואין לו תחולה בקשר לתשלום המכונן את הפוליסה לראשונה, כאשר תנאי לכינונה הינו תשלום.

לאור מסקנתי זו, ולאור העובדה שכבר על פי החלטתה של כבוד השופטת פלינר בפסק הדין החלקי שנתנה ביום 20.4.04, חוייבה הזאר לשלם לתובע את סכום תביעתו בגין התאונה, הרי שהזאר כבר נשאה בנטל התשלום ואין צורך לשנות דבר.